משתנה בלתי משתנה

במעמקיה של ספריית האוניברסיטה בחיפה, בימים שעוד הייתה ספרייה ולא זיכרון של ספרייה או שאיפה לזיכרון של ספרייה, הרחק בשורת המדפים הראשונה שנושקת לכיתות לא נראות, נצמדים לקירות האחרונים של הידיעה ספרי המסתורין הגדולים. ספרים של מִספרים ותחבירים והגיונות ומחשבות של מחשבים שחושבים על מחשבים אחרים, ערבסקות של בינה מלאכותית שמנסה להתווצר בטרם תגיע אל כליהּ המאה העשרים. תיאוריות עטופות באסתטיקה גיאומטרית־רפטטיבית־פיליפגלאסית, היישר ממעבדות הדפוס ארוכות השיער של שנות השבעים. זהירים, צועדים טיפין־טיפין בינות לתבונתם הבלתי־נשגבת של פשוטי העם, אלו שלא בורכו בפונקציות λ אנונימיות, רקורסיות, תחומי דיון ותופינים של משתנים חופשיים.

בינתיים ב-2014, ברלין
זוויות ישרות מקיפות את שטאדטביבליוטק צֶט־אֶל־בֵּה. מכשירי השאלה אוטומטיים ללא מגע קורא ברקודים, ומפלצת החזרה אחת. מודרניזם שיטתי מיושם בשורות של מדפים סדורים סדורים: אֵרדקוּנדֶה, וירטשָאפט, נַטוּרוִיסְנשָאפט, אינפורמטיק, מתמטיק.

מתמטיקה? כן. וקיברנטיקה. המילים היפות! התרחשות נסתרת של רומנטיקה עתידנית, הו, אלקטרומיסתורין אנטרופי! מוזיקה של ספרים גרמניים קבורים גלויים לכל עין, מרכז מרכזה של צֶט־אֶל־בֵּה, קורצים אפשרויות חדשות!
!
זהירות – זה לא כאן. התעורר לך, הקדם השכם, שים לב: אתה הוזה. הנה נלכדת, נותרת האיבר היחיד בקבוצת כל הקבוצות שמכלות את עצמן. ובינתיים בוערת צֶט־אֶל־בֵּה באש הלא־קיימת הגדולה, משליכה ניצוצות קוואנטיים של ספרים גרמניים, קורסים אפשרויות חדשות, רקורסים אפשרויות ותיקות.

((ודי, אני מתפרסם עכשיו, נכתבתי זה מכבר. ועתה די, אתפרסם ואשתכח.))

להגיב