שפת אם

ואולי אין לי כלל שפת אם. נשללה בחטף, כבולה בשק של דקדוק זר, אוצר מלים אחר, תחלופות ליטרליות שבראו עמי הודו־אירופה בתפוצתם ממרכז אסיה מינור. גמגום מחשבות בין האקוזטיב לדאטיב. השטף המוכר הישן השתבש פתע, נתקל באבנים מחוספסות שזה אך הושלכו אל הנהר הקוגניטיבי וטרם הספיקו להצמיח להן עור חלק.

א—א———
אא————
———א—א
דיבור שלא רוצה. בכל שפה, בכל עת. מושא ישיר־עקיף שבולע את האֲני בשלמותו, מותיר רקיקה של קו דק, משתחלת בין דוברים זריזים בלשונם: לא שכחנו, אנחנו עוד כאן כתמיד, אתה הוא המקפץ בתחכום לינגוויסטי מזויף. הם נועצים עיניהם, לועגים וצוחקים, מגלגלים לשון ומצביעים אל עבר היציאה.

——

הרי את מגורשת בי.

להגיב