בספרייה

אדם משתעל מאחורי שוב ושוב, עד שמתחיל להישמע מדאיג. אני מסתובב לעברו לראות שהכול בסדר, אך תוך כדי פעולה זו אני גם שותה אינסטינקטיבית מבקבוק המים, ושילוב הפעולות גורם לי להקדים קנה לוושט ולהשתעל בעצמי. מיד אני נעשה מודע לשעשוע שבסיטואציה. ועם מודעות זו אני מתחיל לצחוק, מה שגורם לי להשתעל עוד יותר. לזה נוספת המבוכה ותחושת חוסר הנעימות שמא אני "מחקה" אותו ואולי אף לועג לו. את כל המכלול הזה עוטפת המחשבה הרפלקסיבית על הסיטואציה בשלמותה, ועל האפשרות לכתוב ולתאר אותה כפי שאני עושה כעת. ולבסוף הקלדה למחשב, עריכה ותיקון שגיאות.

להגיב